עתיד לא ברור האם חבר העמים יקרוס תחת המלך צ'ארלס

העיתונים הבריטיים שפורסמו ביום רביעי סיקרו מספר נושאים, כולל השפעת עלייתו של המלך צ'ארלס השלישי לכס המלכות על חבר העמים, ומשבר האנרגיה באירופה עקב המלחמה באוקראינה.

מאמר המערכת של נג'לה ב"גרדיאן" שכותרתו "עתיד לא בטוח עבור חבר העמים ב ברית המלך צ'ארלס השלישי.

העיתון אומר שהמלכה אליזבת השנייה לא הייתה רק מלכת בריטניה, אלא הייתה חלק בלתי נפרד מבריטניה שמצאה את גורלה האבוד.

העיתון אומר שהאימפריה כבר הייתה בדעיכה כשהמלכה המנוחה עלתה על כס המלכות, אבל לבריטניה היו עדיין 70 טריטוריות מעבר לים והיא נהנתה מניצחון מוסרי וצבאי במלחמת העולם השנייה.

העיתון מוסיף כי ההיסטוריה הסירה את אשליית ההמשכיות הנצחית של האימפריה הבריטית, עם פרוץ מהפכות באזורים שונים של האימפריה, התכווצות הנוכחות העולמית של בריטניה.

היא מוסיפה שכאשר הונג קונג הועברה לסין ב-1997, הנסיך מוויילס ראה בכך "סוף האימפריה". ועלתה אגדה שבריטניה החליטה מרצונה להמיר את המושבות שלה לחבר העמים.

העיתון אומר כי לאחר ש"המושבות הבריטיות נוצלו באכזריות במשך עשרות שנים", המושבות הפכו לרפובליקות עצמאיות. כיום, יש רק 15 טריטוריות של חבר העמים. המספר הזה צפוי לרדת, שכן ברבדוס הפכה לרפובליקה בשנה שעברה, וג'מייקה, ואולי אוסטרליה מאוחר יותר, צפויה לבוא בעקבותיה.

העיתון מוסיף כי חבר העמים, בראשות המלכה, הוא מועדון שבו נפגשות מדינות שיוצאות ממטריית השלטון הבריטי. היא מוסיפה שהמלכה בנתה קשרים אישיים קרובים עם מנהיגי חבר העמים רבים כדי לשמור על הקבוצה ביחד.

במקביל, היא תוהה האם המלך צ'ארלס השלישי יוכל להמשיך את מורשת אמו. הוא ירש אותה כראש חבר העמים, למרות שהתפקיד אינו תורשתי, ולמרות שהוא חסר את כוח המשיכה של אמו, המכהנת ביותר בתקופה המודרנית.

העיתון אומר שהמלך צ'ארלס ניסה השנה להתייחס למדיניות המבישה של גירוש מבקשי מקלט לרואנדה, וגם המלכה וגם היורשת שלה הודו בפגיעה בעבדות ובמורשתה. אבל אף אחד מהם לא הגיע לבקש התנצלות עבורה, כנראה מחשש שתיפתח דלת לפיצוי.

העיתון מוסיף כי עתידו ומטרתו של חבר העמים אינם ברורים, והאם הוא נשאר קהילה או מתפורר, זה יהיה תלוי במדינות החברות, אך הם יצפו בבריטניה, מודעים לכך שהיא עומדת בפני עתידה הלא ברור כגל ההתפוררות ממשיך על חופיו.

"מלחמת אנרגיה"

אנו פונים ל"פייננשל טיימס", שמאמר המערכת שלו שכותרתו "האיחוד האירופי חייב לעמוד יחד במלחמת האנרגיה נגד רוסיה".

משבר האנרגיה בין רוסיה לאירופה הגיע לשיא חשוב, כאשר הקרמלין בשבוע שעבר סגר ללא הגבלת זמן את צינור הגז הראשי למערב, נורד סטרים 1, והפחית את סך זרימת הגז הרוסי לשבריר מהרמות שלפני המלחמה באוקראינה. מה שהוביל לעליית מחירים.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאמין שמדינות אירופה יתגלו כפחות מסוגלות לעמוד בחשבונות אנרגיה גבוהים בחורף ובמחסור פוטנציאלי מאשר יכולתה של רוסיה לעמוד בסנקציות מערביות, וכי אחדותה ונחישותה יתנפצו לפני שהאביב יביא לחידוש התקפות הצבאיות באוקראינה. העיתון אומר שקרב האנרגיה הבא הוא כזה שאירופה דמוקרטית לא יכולה להפסיד.

יש סיבה לאופטימיות זהירה, שכן אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, אמרה שהגז הרוסי ירד מ-40% מייבוא ​​הגז של האיחוד האירופי לפני המלחמה ל-9% היום. נמצאו גם ספקי LNG חדשים והחליפו מקורות דלק. גם מלאי הגז באיחוד האירופי מלאות ב-84%, מעל היעד של 80% בסוף אוקטובר.

לדעת העיתון, אין בכך כדי ליצור תחושת ביטחון מזויפת, שכן סגירת ה-Nord Stream 1 הרוסי הופכת את מיתון החורף הממשמש ובא מעל גוש האירו למציאות הולכת וגדלה. הסיכונים הגבוהים ממילא של קיצוב והפסקות גז גדלו, ומצבי קור חורפיים קשים עלולים לדלדל במהירות את מאגרי הגז.

העיתון אומר שמדינות לא יושפעו באותה מידה: המדינות שבאופן מסורתי התלויות ביותר בגז הרוסי, כולל גרמניה, איטליה ומדינות מרכז אירופה, עומדות בפני האטה כלכלית עמוקה יותר, שעלולה להפעיל לחץ על הסולידריות שלהן.

המאמר מגיע למסקנה כי מחירים גבוהים במיוחד מפעילים לחץ חמור על הבתים והייצור התעשייתי, ושיעורי ריבית גבוהים יותר יחריפו את הלחץ. לדבריה, גורמים רשמיים בגרמניה הזהירו כי ללא אמצעים נוקשים, אירופה עלולה לעמוד בפני "חורף קר שלג".