היא הסתערה על בנק בלבנון כדי לדרוש את כספה כדי לטפל באחותה, סיפורה של הצעירה, סאלי חאפז

מאז אתמול, החשבונות הלבנוניים ברשתות החברתיות לא נרגעו בשבחים ובתפילות לצעירה, סאלי חאפז, שהסתערה על בנק בביירות במטרה לקחת את כספה לטיפול באחותה חולת הסרטן.

תוך שעות ספורות הפכה הצעירה ל"גיבורה" בדעת הקהל המקומית לאחר שהצליחה לגבות חלק מהפיקדון שלה ב"בנק בלום" לכיסוי הוצאות הטיפול של אחותה ננסי.

בעוד סרטון כואב של אחותה החולה של סאלי התפשט בזמן שתהליך הסערה עדיין בעיצומו, ננסי נראתה עייפה, והשפעות המחלה נראו בבירור על פניה ועל גופה הדק.

סאלי השלתה את העובדים ואת מנהל סניף הבנק שאקדח הפלסטיק שלה אמיתי, כדי לדרוש את הפקדתה של 20 אלף דולר, למרות שהצליחה לגבות 13 אלף דולר וכ-30 מיליון לירות סוריות, שאותם הפסידה ממנה. כֶּסֶף.

אחותה השנייה של סאלי, זינה, סברה מצידה כי "הסכום שאחותה אספה אינו מספיק כדי לטפל בננסי, שהייתה חולה כבר שנה", והוסיפה שמה שעשתה זו זכות לגיטימית.

בעוד סאלי עדיין מסתתרת לאחר שכוחות הביטחון פשטו אתמול על ביתה בביירות בעקבות הוצאת צו חיפוש וחקירה נגדה, זינה אישרה, "סאלי אינה פושעת, אלא רוצה את זכותה לטפל באחותה".

היא גם הוסיפה, "חונכנו לכבד את החוק, אבל מה שקרה היה תוצאה של המשבר שקיים כבר שנים".

בנוסף, היא חשפה, "עשרות עורכי דין פנו אליה והביעו את נכונותם להגן על סאלי".

מאז פברואר האחרון, ננסי חאפז, האחות הצעירה במשפחה בת שש נפשות, נכנסה למסע מייסר עם סרטן, שגרם לה לאבד שיווי משקל ולא מסוגלת ללכת ולטפל בבתה בת השלוש.

ראוי לציין כי אירוע זה פתח פתח לשאלות לגבי הישנות תופעה זו לאחרונה, וכמה מפקידים פנו לגבות חלק מכספם בכוח, לאחר שהבנקים תפסו אותם בכוונה ללא הצדקה משפטית.

בהתייחסה לתופעה זו אמרה הפסיכולוגית ד"ר ניילה מג'דלני ל-Al Arabiya.net, "הסתערות על בנקים היא תוצאה טבעית של המשבר שקיים מאז 2019 לאחר שאנשים לא הצליחו להשיג את זכויותיהם באופן טבעי".

היא גם הוסיפה כי "האלימות אינה מוצדקת ואינה בעלת אופי אנושי, אך המשבר בו מתבלבלים הלבנונים כבר יותר משלוש שנים ותחושת התסכול שלהם גרמו להם לנקוט באלימות לאחר שהנסיבות צימצמו אותם". והיא שקלה, "תופעת הסתערות הבנקים מתווספת לתופעת הכפלת פעולות הגניבה והכייסות בלבנון כתוצאה מהמשבר, אבל ההבדל בין שתי התופעות הוא שמי שפורץ לבנק רוצה לגבות את זכויותיו. ואילו מי שגונב לוקח חיים של אחרים".

המומחית הכלכלית, ד"ר ליאל מנצור, מצדה סברה כי "מאז תחילת המשבר בסתיו 2019, הבנקים לא נקטו באמצעי תיקון כמו תשלום זכויות של מפקידים קטנים, קשישים או פנסיונרים. למשל, והם מסרבים להכריז על פשיטת רגל כדי למנוע את מכירת נכסיהם כדי לשלם חלק מכספי המפקידים".

עם זאת, היא ציפתה כי "הבנקים יקחו את תופעת חדירתם על ידי המפקידים כתירוץ להדק את הברגים ללקוחותיהם, ולנקוט בצעדים "עונשיים" יותר, לרבות סגירת חלק מהסניפים באזורים מסוימים או סירוב לקבל כל מפקיד ללא קבלת אישור מראש באמצעות הפלטפורמה האלקטרונית של הבנק, זאת על מנת להבטיח את ההגנה על סניפיו".

אך יחד עם זאת, הדגישה, "הפתרונות של הבנקים עדיין אפשריים, אבל כל עיכוב ביישום משלם את המחיר שהופקד מחשבון הבנק שלו". בראיון ל-Al Arabiya.net היא סברה כי "כאשר זכויות הופכות לנקודת מבט, זה אומר שאנחנו בכאוס, ומה שסאלי ומפקידים אחרים עשו זו זכות לגיטימית במדינה שאינה מבטיחה את זכויותיהם. על פי חוק."

המפקידים הזהירו תמיד את המפלגות הפוליטיות, הבנקים ובנק דו ליבן לא להתעלם מהענין שלהם כדי שהדברים לא יצאו משליטה.

עם זאת, לא נראה עד כה שהבנקים הלבנוניים נמצאים בתהליך של תיקון המצב באמצעות נקיטת צעדים המקלים את נטל המפקידים.