מרגרט רוז הייתה ילדה עצבנית והפכפכה. ואביה פינק אותה מאוד. היא גדלה שובבה ונהגה לעשות כל מה שבא לה, כולל מוזיקה, ריקוד ותיאטרון, בלי לדאוג להגינות ולפרוטוקול.
לעתים קרובות היא הייתה מוקד תשומת הלב ומקום השיחות בצעירותה.
יופיה גדל כשבגרה והיא נהגה לבחור בגדים אלגנטיים המבליטים את כחול עיניה ואת עור הקטיפה שלה. היא פרסמה כמה תמונות שלה, אחת מהן מופיעה בבגד ים עם סיגריה בידה, כשהיא רוקדת שיכורה במהלך ערב.
מכיוון שהיא צעירה מהמלכה הנוכחית בארבע שנים ואין לה נוכחות פוליטית או ציבורית בצד הבריטי בעניינים הקשורים לכתר, היא לקחה את עצמה לעולם אחר, שבו אהבה, שערוריות ותענוגות.
גברים הביאו לנסיכה הבריטית המנוחה מרגרט תערובת של אושר, כאב ושערורייה בחיים הנקרעים בין חיפוש אחר אהבה לבין מחויבות לחובה.
ביניהם היו הטייס פיטר טאונסנד, שלא יכלה להינשא לו בגלל שהיה גרוש, הצלם אנתוני ארמסטרונג-ג'ונס, לו התחתנה ונישואיו הסתיימו בגירושים, והגנן רודי וולן, שהיה בגיל של בנה.
איש לא ידע את רגשותיה של מרגרט כלפי טאונסנד, הקפטן האלגנטי של חיל האוויר, עד להכתרת אחותה המלכה אליזבת בשנת 1953. מיליונים ראו את הנסיכה הצעירה מסירה כתם ממעילה של טאונסנד בצורה עדינה שחשפה במלואה את העניין המיוחד שלה בו. אבל טאונסנד, שעבד בחצר המלוכה, היה גרוש ולכן לא מתאים להתחתן עם אחותה של המלכה. הארמון העביר אותו לבריסל. בשנת 1955 נאלצה מרגרט להפנות את ההכרזה העצובה הזו לאומה: "אני רוצה להכריז שהחלטתי לא להתחתן עם קפטן פיטר טאונסנד, מודעת לעובדה שנישואים נוצריים אינם מותרים, ומודעת לחובותיי כלפי חבר העמים, קיבלתי החלטה נחרצת לשים את השיקולים האלה מעל כולם".
למרות העצב העמוק שלה, מרגרט הייתה מודעת לכך שהשלמת נישואים אלו תעלה לה ביוקר מבחינת מעמדה במשפחת המלוכה וכן מבחינת הכנסתה. "חשדתי שטוונסנד לא אוהבת את הנסיכה מרגרט כמו שהיא אהבה אותו", אמר איש חצר בולט באותה תקופה, סר אדוארד פורד, שהיה מזכירו הפרטי של אביה של מרגרט, המלך ג'ורג' השישי, בראיון. טאונסנד מת ב-1995 בגיל 80.
ואז הגיע הצלם ארמסטרונג-ג'ונס, שנשלף מחדר החושך שלו וקיבל את התואר הרוזן מסנודון כשהתחתן עם מרגרט ב-1960. פעם הוא אמר, בזלזול במקצועו הקודם כצלם, "אתה הופך לצלם רק כשאתה הם ציירים גרועים." למרגרט היו איתו שני ילדים, אבל ארמסטרונג-ג'ונס התקשה לעבור מחייו הבוהמיינים הקודמים לאילוצי החיים הציבוריים. 18 שנים לאחר טקס החתונה המסנוור שלהם במנזר וסטמינסטר, הגירושים התרחשו על רקע התעניינות תקשורתית גדולה.
לנסיכה המותשת הזו לא היה שום קשר לדמותה של הנסיכה הזוהרת של שנות החמישים והשישים, הנסיכה שתוארה ב"דיילי מייל" כ"מלאת התרגשות ותשוקה לשמחה ואושר".
חייה היו מלאי עליות ומורדות מאז שנולדה ב-21 באוגוסט 1930, בטירת גלמיס, סקוטלנד. מרגרט הייתה בת שש כשהוריה המלך ג'ורג' השישי והמלכה אליזבת עברו לארמון בקינגהאם. עד מהרה היא נפרדה מאחותה לעתיד אליזבת, המבוגרת ממנה בארבע שנים ושהוזמנה יום אחד לעלות על כס המלכות.
כאשר פגשה מרגרט את לואלין ב-1973, היא הופרדו למעשה מבעלה. בשנה שלאחר מכן, היא הזמינה את לולן, שהיה צעיר ממנה ב-18 שנים, לביתה באי הקריבי. וולן, שחי פעם בקהילות היפי בדרום אנגליה, עזב את הנסיכה בשנת 1981. זה בא לאחר החלטתו להתחתן עם אישה אחרת, אך הוא שמר על ידידותו עם מרגרט. וואליין נשארה נאמנה למרגרט ותמיד סירבה לדבר בפומבי על מערכת היחסים ביניהם.
הנסיכה מרגרט מתה משבץ מוחי, התסמין הרביעי מסוג זה מאז 1998. היא סבלה מבעיות בריאות חמורות בשלוש השנים האחרונות.
מצבה של הנסיכה מרגרט הידרדר לאחר שתי השבץ האחרונות בינואר ומרץ 2001, איבדה את רוב ראייתה ולעיתים רחוקות עוזבת את ארמון קנזינגטון.
ב-4 באוגוסט היא התעקשה שתהיה נוכחת לצד אמה, המלכה האם, כדי לחגוג את יום הולדתה ה-XNUMX. למרות שהמלכה האם הופיעה עומדת בהזדמנות זו, מצבה הבריאותי מעורר חששות רבים, במיוחד מאחר שהיא לא הופיעה בציבור כבר חודשיים.
מרגרט הופיעה לראשונה בינואר ביום הולדתה ה-XNUMX של הדוכסית מגלוסטר. הופעתה בכיסא גלגלים, רגליה מכוסות בשמיכה, עיניה מוסתרות מאחורי משקפיים שחורות ושערה מסולסל, השפיעה מאוד על הבריטים.
ב-1960 נישאה הנסיכה מרגייט לאנתוני ארמסטרונג-ג'ונס, רוזן סנודאאון, איתו נולדו לה שני בנים, דיוויד (1961) ושרה (1964).
העיתונים עקבו מקרוב אחר החדשות על נסיעותיו של הרוזן לחו"ל בזמן שאשתו, מרגרט, השתובבה והשתובבה באיים הקריביים עם חברי אגודת הקטיפה. ב-1976 פרסם עיתון תמונה של מרגרט עם גבר, מה שעורר שערורייה חדשה. בני הזוג התגרשו לאחר שנתיים.
מרגרט הייתה מעשנת כבדה וכמו אמה, המלכה האם, נטתה לשתות אלכוהול. ב-1985 היא עברה ניתוח להסרת קטע מאחת מריאותיה, ואז ב-1998 היא סבלה משבץ מוחי ראשון. שנה לאחר מכן, בחדר האמבטיה שלה, היא ספגה כוויות קשות ברגליה.
בינואר הועברה הנסיכה מרגרט לבית החולים המלך אדוארד השביעי לאחר שסבלה מהתקף חדש, שחזר על עצמו מאוחר יותר במרץ. מאז אותו תאריך, תנועותיה היו מוגבלות מאוד.
מרגרט נעדרה, והשאירה, במילותיה של אחת המקורבות למשפחת המלוכה, תמונה של נסיכה "מלאת חיה וקולניות", אבל היא "מצאה איכשהו חוף מבטחים" בעשר השנים האחרונות.