רגליים עייפות

אבל אני רץ, עם רגליים עייפות, ידידי, אני עייף וסופר את הדקות, כדי שהזמן יעבור לאט.
ממש לא אכפת לי ממספר הגידולים ומהדם הרע שנראה כאילו מסתובב בתוכי.

והאם יש דם טהור?
איני יודע, ואיני מבקש להשיב על שאלה זו, אני מבקש להישאר רק על מדרכה אחת... לבד, אתה ואני, והעצים; והקול הצרוד שלך, עינייך הישנות תמיד, ידיך העייפות, חדות...

עד כדי כאב אינסופי.