איך מגדלים את ילדינו לחינוך מושלם?

שלושה גורמים חייבים להתאחד כדי להפוך את החינוך של ילדינו לאידיאלי: אהבה, מודלים לחיקוי ותקיפות.
לא נדבר על אהבה, שכן כולנו אוהבים את ילדינו עד כדי כך שאנו מעדיפים אותם על עצמנו.
לא נדבר על המודל לחיקוי, יש לזה זמן אחר.
היום נדבר על תקיפות, תקיפות בגידול ילדינו... האם אנו איתנים בגידולם? ואם לא נהיה איתנים, מה ייצא מזה??
זה קרה, צעירה עם אמה, והתרחש מצב פשוט בין הצעירה לאמה שהפתיע אותי וזעזע אותי: בגלל מה שהצעירה חשבה שזו טעות לדעת אמה, היא פנתה אליה וקיללה אותה. מולי... כן... קיללתי אותה, היא קיללה את אמה, קיללתי אותה כמו שילדי רחוב מקללים זה את זה.
האם לא הוציאה מכתב התנגדות אחד, אלא ניסתה להצדיק את עמדתה המקורית וכמעט להתנצל על דעתה השגויה.
עמדתה של הבת זעזעה אותי, אבל מה שזעזע אותי יותר היה עמדת האם, שלא הופרעה מהעלבונות של בתה, כאילו היא רגילה כרונית לקבל ממנה עלבונות...
פעם נוספת בדרכי הביתה, כשאני הולך אחורה כדי להספיק לנקות את מחשבותיי ממאורעות יומי הארוך, חשבתי כך: איך קרה שהבת קיללה את אמה כך? מתי זה התחיל?? בגיל ההתבגרות?? בלתי אפשרי, הוא חייב להיות מוקדם יותר... בגיל בית ספר??? לא לא... בהחלט מוקדם יותר... בגיל הרך??? כן... זה בטח התחיל באותה תקופה מוקדמת, ודמיינתי את זה כך: הילדה בת השלוש כועסת וצורחת שייענו על דרישותיה, האם רצה לרצות אותה.
הילד רוצה משהו אבל האמא לא עושה מה שהיא רוצה הילדה הקטנה מקללת את אמה מול האב או המשפחה במילותיה הילדותיות ובשפתה האוהבת אז כולם צוחקים והמצב עובר...
הילדה הקטנה חולה וכואבת ממשהו, מחט שרירית למשל, היא בוכה וצורחת בזרועות אמה. בזמן הבכי אמה מכה בה באגרופה הקטן או בועטת ברגלה. האם ממשיכה להקשיב ל הוראות הרופא מבלי להרגיש או לדאוג שבתה הקטנה מכה ובועטת בה.

יש הרבה מצבים שילדים בני שנתיים ושלוש מכים באגרופים את אבותיהם ואמהותיהם אם הם לא שמים לב אליהם, אני עדה ללידה של בריון קטן ומי שיכה את אביו במרפאה ירביץ לחברים שלו בגן, חבריו לבית הספר ועמיתיו באוניברסיטה.
כשהילד לא מקבל את התגובה המתאימה לטעות שלו, הוא יוצר חינוך שגוי והופך לאדם אנוכי ותוקפני, והבעיה היא לא רק שהוא יפנה את התוקפנות כלפיך, הבעיה האמיתית היא שהוא גדל. מתוך אמונה שכולם יישאו את ההתנהגות העזה שלו כפי שאתה סובל אותה, אז הוא יוצא לחברה ומתנגש בו ויש חברים בחברה שלא הם ייכנעו לאכזריותו ולבריונות שלו, ולמרבה הצער האנשים האלה יקחו על עצמם עצמם למלא את תפקידך בגידול ילדיך... אבל לדעתך, כיצד מוערכת על ידי החברה התנהגותו של צעיר אכזרי בגיל עשרים וחמש??? או על ידי דחייתו ונידויו, או על ידי "שבירת" כוחו והשמדתו.
איך לתקן התנהגות של ילדה בת עשרים וחמש שגדלה על משפחתה והפכה לבריון נגד בעלה ומשפחתו??? או על ידי אילוף וכניסה לקרבות כדי לכפות איתה שליטה, או הגרוע מכל על ידי נטישתה והשארתה לבד עם התוקפנות שלה.
חברים שלי... הפתרון הוא: תקיפות.
גידול ילדיכם חייב להיות תערובת הוגנת של אהבה ותקיפות, כלומר, למשל, אם ילדכם בן הארבע מקלל אתכם בבית או בפני אנשים, יש להפסיק מיד כל פעילות שתעשו כדי להעניש אותו. בזמן המתאים... יש למשמע את הילד ולגזום בגידולו, אף אחד בעולם לא משאיר קוצים ועשבים שוטים גדלים סביב הצמחים שלו דברים מזיקים שהוא מטפח... יש לעקור אותם כדי שהצמח יגדל בריא ועשבים שוטים. בָּרִיא...
הבת שלך צורחת ומקללת אותך בזמן שאתה בטלפון עם סבתא שלה??? כבה מיד את הטלפון והעניש את הילד שלך תעניש אותה אם אתה אוהב אותה אתה חייב להעניש אותה ילד צריך לדעת שכמו שיש פרסים ופרס על מעשיו הטובים, יש עונש על מעשיו הרעים.. .
הילד חייב ללמוד איך להפעיל שליטה על ההתנהגות שלו ואיך להבחין בין נכון לרע... אני יושב על ברכיו של אבא ומנשק אותו אחרי שהוא חוזר מהעבודה ומבקש ממנו משחק כי אני ילדה טובה ומנומסת... זוהי נכון... אני בועט באבא ברחוב ומושך אותו מהמכנסיים וצורח את תלמיד המשחק... זה לא בסדר ובבא יעניש אותי על זה... וכשהעונשים יחזרו על עצמם, יהיה לי רפלקס פבלובי: הצרחות שלי וה חוסר מוסריות = עונש, התנהגותי הטובה והציות והחסד שלי = שכר, אז אני חושב אלף אלף פעם לפני שאני עושה מה לא בסדר.

ככל שתקדימו להתחיל מערכת חינוך המבוססת על העיקרון: נימוס = פרס, חוסר נימוס = ענישה, כך יהיה קל וחלק יותר לגדל את ילדיכם עם תוצאות מרשימות עבור הילד כשיגדל. …..
אישה ביקרה אותנו לפני כ-20 שנה, ובנה הקטן ישן על הספה, וכשרצתה לעזוב ונשאה את הילד הוא התעורר מתלונן וצעק עליה בעלבון נורא, במקום לקבל את העונש הדרוש, אמא חיבקה אותו, נישקה ופינקה אותו: אבל, אהובי... סליחה, נשמה שלי, אנחנו רוצים ללכת הביתה.
אתה יכול לדמיין איך הצעיר הזה מתייחס אליה היום כשהיא מעירה אותו ללמוד לפני הבחינה שלו באוניברסיטה??? באותו אופן כפול 100 כאלה.

האם אתה אוהב את הילד שלך? היו תקיפים עמו ורחמים עליו ועל גינוניו לפני שהחיים משמיעים אותו ללא רחם, הענישו אותו באהבה לפני שהחיים יענשו אותו בחומרה.