1- צפייה בטלוויזיה במשך שעות ארוכות, בעיקר בערוצים בעלי אופי של שירים ומוזיקה רועשת, הופכים את הילד לנמען פסיבי שמתעניין רק במוזיקה ובתנועות ולא גורם לו ליזום לדבר.

2- חזרה על המילים הלא נכונות שהילד אומר ואי תיקון גורם לילד לשמוע את המילים הלא נכונות שוב ושוב וחוזר עליהן בטעות.

3- אי שימת לב לנושא השמיעה, שכן ישנם סימנים המתריעים על קיומה של בעיית שמיעה, כמו התקרבות לאדם המדבר או הסתכלות על תנועת שפתיו עד שהוא מבין את הדיבור או חוסר התגובה שלו. כשאנחנו קוראים לו מחדר שני שגורם לילד לאבד צלילים רבים ולא להבין את הדיבור במלואו.

4- לא לשוחח עם הילד מהחודשים הראשונים, לחשוב שהוא לא מבין את דברינו, גורם לילד לחסר אוצר מילים ולא אוגר מספיק פלט לשוני כדי להתחיל לדבר בגיל שנה.

5- לא לשלב אותו עם ילדים מחוץ לבית, מחשש ממנו, במיוחד כשאין אחים או קרובי משפחה שגורמים לילד להסתגר ולא רוצה לדבר.

6- הכנסת יותר משפה אחת לילד באופן אקראי, לא סדיר ובגיל צעיר מאוד, מה שגורם לילד להיות מפוזר בין שפות ולא מסוגל לבנות מערכת לשונית הולמת וחוקי סאונד לכל שפה בנפרד.

7- פינוק מופרז של הילד והיענות לבקשותיו על ידי הפניה פשוטה הופכים אותו לתלותי, גם במילותיו, הוא אינו צריך לחשוב או לשנן שמות ולו של צרכיו הבסיסיים.

8- אי מתן שמות לדברים שהוא רואה מדי יום (תליה, מכנסיים, כיסא וכו'...) הופך את אוצר המילים של הילד לדל מאוד ומוגבל לכמה מילים.

אחת ההמלצות החשובות ביותר היא הקראת סיפורים לילדינו ובניית דיאלוג איתם מגיל הינקות ומתן משפטים שלמים, פשוטים וברורים כדי שהילד יבין וירכוש דיבור כמו שצריך.

נושאים אחרים: 

ההתנהגות של ילדך היא יצירתך שלך, אז הפוך אותו לילד האידיאלי

http://عشرة عادات خاطئة تؤدي إلى تساقط الشعر ابتعدي عنها