מתי דלקת פרקים מסתיימת בשיתוק, והאם היא יכולה להוביל למוות?

דלקת מפרקים שגרונית היא דלקת כרונית הפוגעת לרוב במפרקי הידיים, הרגליים, הברכיים, הירכיים והכתפיים.המחלה פוגעת במפרקים המצופים בקרום הסינוביאלי.

אם מצב זה נמשך תקופה ממושכת, הוא עלול לגרום לנזק קבוע לגידים, לרצועות ולסחוס ולעיוות של עצמות ומפרקים.

אין גורמים ידועים למחלה, אך ייתכן שהיא גנטית, והיא עשויה להשפיע על אופן פעולת המערכת החיסונית. לדוגמה, אנשים הנושאים את הגן HLA-DR נוטים יותר לפתח את המחלה מאשר אנשים אחרים.

תסמינים של המחלה

דלקת מפרקים שגרונית היא מצב פרוגרסיבי, סימפטומטי, המוביל לנזק קבוע למפרקים המחמיר עם הזמן, ובכך מוביל לירידה חברתית ותפקודית. בין התסמינים הקליניים של דלקת מפרקים שגרונית הם; נוקשות מפרקים, לרוב בשעות הבוקר, נפיחות במפרקים שעלולה להשפיע על כל מפרק, אך בעיקר על המפרקים הקטנים של הידיים והרגליים באופן סימטרי, עייפות, חום, ירידה במשקל ודיכאון. דלקת מפרקים שגרונית קשורה גם לכמה מצבים חמורים אחרים, כגון נזק קבוע למפרקים שעלול להוביל לחוסר יכולת לתפקד, וסיכון מוגבר למחלות עורקים כליליים וזיהום. שכיחות המחלה דלקת מפרקים שגרונית פוגעת בכ-1% מהמבוגרים ברחבי העולם.

מספר הנשים הסובלות מהמחלה הוא פי שניים ממספר הגברים. מחלה זו יכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב היא מתרחשת בין שנות הארבעים לשבעים.

כדי לזהות את המחלה יש לבצע מספר בדיקות שכן קשה לאבחן אותה במדויק ותסמיניה מופיעים רק עם חלוף הזמן. האבחנה מתבססת לרוב על מספר תסמינים, כולל סוג מחלת המפרקים שנפגעה ותוצאות צילומי רנטגן ובדיקות הדמיה, המראות נזק למפרקים ורמה גבוהה של "נוגדן הנקרא גורם שגרוני בדם" ואנטי- גורם המק"ס. להשפעה הכלכלית של RA יש השפעה כלכלית על החולים בה, שכן שיעורים גבוהים של עלויות עקיפות גורמות להם לא לבצע את פעילותם היומיומית. מחקרים באירופה מראים שבין 20 ל-30 אחוז מחולי דלקת מפרקים שגרונית הופכים לא מסוגלים לעבוד במהלך שלוש השנים הראשונות של ההדבקה. מחקרים הראו גם ש-66 אחוז מחולי דלקת מפרקים שגרונית מאבדים בממוצע 39 ימי עבודה בכל שנה. באירופה, העלויות הישירות של 'אי כושר לעבוד' ועלויות 'טיפול רפואי' עקיפות לקהילה נאמדו ב-21 דולר למטופל לשנה. ההשפעה של חוסר היכולת של אדם לעבוד ולתקשר עם החברה יכולה להגביר את הסיכון לדיכאון וחרדה. טיפול מוקדם נזק למפרקים עלול להתרחש במהירות בשלבים המוקדמים של דלקת מפרקים שגרונית, ונזק למפרקים מופיע ב-70% מבדיקות הרנטגן בחולים בשנים הראשונה והשנייה להדבקה. ה-MRI מראה גם שינויים במבנה המפרקים בהשוואה למה שהיו חודשיים לאחר הופעת המחלה. מכיוון שנזק למפרקים עלול להתרחש במהירות בהופעת המחלה, יתכן שיהיה צורך להתחיל בטיפול יעיל לאחר שאובחנה, ולפני שייווצר נזק חמור למפרק, שיוביל לחוסר יכולת להחלים מהחזרה לקדם- מצב פציעה. הטיפול בדלקת מפרקים שגרונית עבר שינוי גדול בעשור האחרון, כאשר הטיפול עבר משיטה שמרנית שמטרתה לשלוט בסימפטומים הקליניים לשיטה מתקדמת יותר שנועדה להפחית את הנזק והנכות במפרקים.

המטרה העיקרית של הטיפול בדלקת מפרקים שגרונית היא למנוע את התפתחות המחלה, או מה שמכונה בהקשר אחר כהפחתת המחלה. היסטורית, דלקת מפרקים שגרונית טופלה בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות כגון איבופרופן או משככי כאבים פשוטים המקלים על כאבים ותסמינים. עם זאת, תרופות אלו מוחלפות כיום באותן תרופות אנטי-ראומטואידיות שעברו שינוי בעלות השפעה מווסתת על הגוף ומונעות פגיעה ארוכת טווח במבנה המפרק. ביולוגיות פותחה לאחרונה סוג חדש של טיפולים הנקראים ביולוגיים לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, המיוצרים מחלבונים חיים של בני אדם ובעלי חיים. בעוד שלכמה תרופות אחרות יש השפעה משמעותית על המערכת החיסונית, תרופות ביולוגיות תוכננו במיוחד לכוון לחומרי ביניים שלדעתם מעורבים בתהליך הדלקתי. וכמה חומרים ביולוגיים חוסמים את הפעילות של חלבונים טבעיים בגוף. הניתוחים העלו כי תרופות ביולוגיות מגבילות את התפתחות הנזק למפרקים, מונעות את החמרת המחלה ומאפשרות לחולים להפחית את חומרת המחלה, על פי תוצאות צילומי רנטגן, שהוערכו בצילומי רנטגן ובדיקות תהודה מגנטית. טיפול מוקדם יעיל לא רק מפחית את המחלה או אפילו עוצר את התקדמות הזיהום, אלא הוא משפר את איכות החיים, וגם מפחית את העלויות החברתיות.