קורונה משפיעה על הלב לאורך זמן

קורונה משפיעה על הלב לאורך זמן

הרופאים מודאגים מסיבוכים אפשריים שעלולים להשפיע על חלק מהאנשים מבחינת בריאות הלב וכלי הדם חודשים לאחר שנדבקו בנגיף הקורונה, אם כי מוקדם מדי לאשר את קיומו של קשר סיבתי בהקשר זה.

לפני מספר ימים, "האקדמיה הצרפתית לרפואה", המוסמכת להכריז על חוות הדעת המדעיות עליהן תמימי הגוף הרפואי בצרפת, אישרה כי "ניטור קליני של הלב וכלי הדם הכרחי לכל האנשים הנגועים בקוביד -19, גם אם הזיהום קל."

האקדמיה ציינה כי קיימים "קשרים מסוכנים" בין קורונה למחלות לב וכלי דם, בהתבסס על מספר מחקרים עדכניים.

בעבר היה ידוע שחולים עם מחלות לב וכלי דם עומדים בסיכון גבוה יותר לחלות בצורות קשות של קורונה. הסיבה לכך היא בעיקר כי הנגיף, Sars-Cov-2, נצמד לקולטן ACE2, שנמצא במיוחד בתאי כלי הדם.

אבל מה לגבי ההשפעות על בריאות הלב וכלי הדם של אנשים באופן כללי? ואם זה מוכח, האם זה יכול להתרחש לאחר תקופה ארוכה של הידבקות בקורונה? שאלות שמגבירות את אי הוודאות הקשורה למה שמכונה "קוביד לטווח ארוך", שהוא מערך קבוע של סימפטומים, שחסרונם מובן ומזוהה, המלווה חלק מהחלמה מהקורונה.

מהאקדמיה נמסר כי "עד כה דווחו השלכות קבועות לבריאות הלב וכלי הדם רק בחולים שאושפזו (עקב זיהום בקורונה), בסדרה קטנה ובתקופת מעקב קצרה".

אבל מחקר גדול שנערך בארצות הברית ופורסם על ידי מגזין "Nature" בחודש שעבר שינה את המשוואה, על פי האקדמיה, שאמרה כי תוצאותיו "צופות עלייה משמעותית במחלות לב וכלי דם ברחבי העולם" לאחר מגיפת הקורונה.

מחקר זה נערך על יותר מ-150 יוצאי צבא ארה"ב, כולם נגועים בקורונה. במהלכה נמדדה שכיחות ההפרעות הקרדיווסקולריות בשנה שלאחר ההידבקות בקורונה, והשוואה לקבוצות של יוצאי מלחמה ללא הידבקות.

תוצאות המחקר הצביעו על כך ש"לאחר 30 יום של זיהום, אנשים שנדבקו בקוביד-19 נוטים יותר לפתח הפרעות קרדיווסקולריות", כולל מקרים של אוטם, דלקת בלב או שבץ מוחי.

המחקר מצביע על כך שסיכון זה "קיים גם אצל אנשים שלא אושפזו" בגלל הידבקותם בקורונה, אם כי מידת הסיכון הזו נמוכה בהרבה בחולים אלו.

חוקרים רבים שיבחו את המחקר הזה, במיוחד שהוא נערך על מספר רב מאוד של חולים ולמשך תקופה ארוכה. עם זאת, מומחים סקפטיים יותר לגבי תקפות הממצאים.

הסטטיסטיקאי הבריטי ג'יימס דוידג' אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי "קשה מאוד להסיק מסקנות חשובות" מהמחקר הזה, תוך ציון נוכחותן של הרבה הטיות מתודולוגיות במחקר.

נקודה ברורה אחת של הטיה, לפי דודג', היא שהוותיקים האמריקאים, למרות מספרם הגדול, הם קבוצה הומוגנית מאוד מכיוון שהיא מורכבת ברובה מגברים מבוגרים. לכן הם לא בהכרח מייצגים את החברה בכללותה, גם אם מחברי המחקר ביקשו לתקן את ההטיות הסטטיסטיות הללו.

תיקון זה נותר לא מספיק, לדברי דוידג', שמצביע על בעיה נוספת, והיא שהמחקר אינו מבחין בבירור באיזו מידה מתרחשות הפרעות לב הרבה לאחר ההדבקה בקורונה.

דומה לשפעת?

מכאן שקיים הבדל בתוצאה אם ​​החולה נחשף להפרעות קרדיווסקולריות לאחר תקופה קצרה של הידבקות בקורונה (לא עולה על חודש וחצי) או לאחר כשנה. לדברי ג'יימס דוידג', המחקר אינו מאפשר הבחנה מספקת בין "סיבוכים ארוכי טווח מאלה הקשורים לשלב החריף של המחלה".

עם זאת, העבודה הזו "ראויה לציון רק בגלל שהיא קיימת", אמר הקרדיולוג הצרפתי פלוריאן צוריס ל-AFP.

צוריס ציין גם פגמים רבים במחקר, אך הוא סבר שהם מאפשרים לתמוך בהשערות שרבים מחשיבים קרדיולוגים כ"אפשריות" לגבי נגיף הקורונה, אשר, כמו וירוסים אחרים, עלול לגרום לזיהומים קבועים.

עם זאת, "אנחנו יודעים מזה זמן רב שדלקת היא גורם סיכון ללב ולכלי הדם", לדברי צוריס, שהוסיפה, "למעשה, אנחנו רושמים בדיוק את אותו הדבר עם שפעת".

הוא נזכר שבשנות ה-XNUMX, מחלות לב וכלי דם רשמו עלייה משמעותית לאחר מגיפת השפעת הספרדית.

האם יש תכונה שהופכת את נגיף הקורונה למסוכן יותר בהקשר זה? מחקרים קיימים אינם מאפשרים לומר זאת, שכן פלוריאן צוריס מפקפק ב"הבדל משמעותי" עם שפעת.