צריך לכתוב הערב

אני חייב לכתוב הערב.
להיות אדם מופלא, אדם בלי ממדים, בלי קצוות, בלי ברק צורב, אפילו צהוב מאוד.
אני חולם על זה כל יום.
אלה שעיניהם נשארו דמעות של צחוק כך שאני צוחק.

ומי שלא מפסיק לדבר על דברים מטופשים, ועושה לי בדיחות אבסורדיות לחלוטין. אני יודע שאולי אכתוב על אהבה בצורה מוזרה, אבל המוזרות שבה אני מוביל את עצמי הפכה את קצה התהום למקום לעוף ממנו.

לאדם להיות כמו פסוק של יופי שזמירותיו אינם מסתיימים, זהו תעתוע משמח, אלא חי באשליה קלה כרוח עמוסת חרציות ופריחת שקדים.
אהבתי מאוד צבעונים וחרציות, לא אהבתי מאוד ורדים כי נהגתי לראות אותם בכל הזדמנויות, אהבתי בזיליקום כי הוא לא מוצג כזר ורדים, אלא אתה דואג לזה בתור אחד שלך יְלָדִים.
אולי זה היה שיהוקים.
או לוזה.