ואני ציפור עם כנף אחת

אַריֵה.

נהגתי לספר לך על מה שאתה אוהב, פרחים צהובים, אלונים וכל כך הרבה אהבה שנשברת בעיניי כשאתה לא שומע, אני אוספת יסמין צהוב שלא נובל מהר ומקשט לך את המצח.

בחרתי את כל השיחות שהופכות אותנו לזוג הרמוני, תמיד נכשלתי, כי אני מגלה הכל ולא נשאר ממני כלום, נשאר רק חצי קול חלש, לוחש כמה אותיות, אני רץ לעבר כל מה שמאחד אותנו, ואני נכשל , כאילו הייתי לשווא .

ואיך אני יכול להיות, גם אם זה מועיל אחד, בזמן שאני תקוע כאן, בין התקרה לרצפה..הלילה חונק את הנשמה ומעביר את ההילה שלה, כמו ציפור חד-כנפית, בלי יכולת לעוף.

הייתי ועדיין מאוהבת בכל מה שיפה וסותר, כמו חיבוקים למרות הבכי.

היי לאית'.
לבכי יש לב שלא יכול להתכלה באש, לאית', כאילו הנשמה שלי כואבת לך יותר.