ענן אחד

הפחד שלי היה בו, כי הוא היה נצחי, הוא היה נצחי לכל דבר, עפתי ממנו, והתערבלתי סביבו, לא היה אכפת לו יותר, כמו שתיל בזיליקום שבא מתוך אבסורד. אהבתי את הקקטוס כי הוא היה כל כך בודד ומרוקן, לא ידעתי שהוא יכול להחזיק כל כך הרבה צמחים לידו. הפחד שלי היה לכוד בו ועדיין לא רציתי לברוח.

עפתי ונחתתי על הידיים שלו כמו יונה.
אני אוהב להיאחז בו כמו ילדה קטנה שנצמדת לאביה למרות הכעס שלו כי שכחה לאכול. אני אוהב איך הוא מספר לי סיפורים מוזרים, ואיך הוא עושה לי משהו בלתי נראה ובלתי מוחשי.

כשהוא מגיע, הזמן מתנדף כאילו לא. אני אוהב איך הפכתי למי שאני, איתו. איפה שאנחנו כבר לא ענן אחד, אנחנו ענן אחד.